מייצרים עולם טוב יותר – תוך 48 שעות

'צילום: סיון פרג

עשרות אנשים מוכשרים ומלאים בהשראה התקבצו יחד למשך יומיים וקיבלו על עצמם משימה: לפתח המצאות שיקלו על החיים של ילדים עם צרכים מיוחדים. בסופו של מרתון קדחתני יצאו מהחדר מגוון פתרונות יצירתיים. תיעוד מיוחד

במבנה חד-קומתי פשוט בשכונת ג'סי כהן בחולון נזרקת לחלל האוויר מדי פעם קריאת "מצאתי!" – ממש כמו קריאתו של ארכימדס. שלוש יממות ברצף מנגנים בהרמוניה פטישים, מקלדות ומדפסת תלת-ממד. קולות של ניסור ותקתוק מקלדות מתערבבים ברחש הדיבור באולם. כך, במסירות אמיתית, מנסים מוחות צעירים לשפר את חייהם של ילדים עם צרכים מיוחדים.

במשך 48 שעות מתכנסים יחד, במעבדת (Fabrication Laboratory) FABLAB בחולון, אנשים המכונים "מייקרים" (MAKERS) – אלה ש"עושים", בעלי מעוף וכוונות טובות, שתורמים מיכולותיהם ליצירת עולם טוב יותר. המפגש הזה נקרא האקתון (Hackathon) – שילוב של המילה Hacking שפירושו יכולת פיצוח, ושל המילה מרתון.

באולם יושבים זה לצד זה צעירים ומבוגרים, במרתון של חשיבה ועשייה, ועמלים על פיתוח וייצור ראשוני של אב טיפוס של מוצר, או משפרים מוצר קיים. השתתפות בהאקתון תורמת לפיתוח קשרים מקצועיים ולתרגול יכולות בלחץ של זמן.

סדנה משוכללת

הפעם הוקדשה העשייה בהאקתון לילדים בעלי צרכים מיוחדים. 11 אתגרים הוצבו בפני כ-60 מהנדסים, מעצבים, אמנים המתמחים בפיתוח ועיצוב מוצר והדפסה בתלת-ממד, נציגי ארגונים חברתיים ואנשים בעלי צרכים מיוחדים- שהתחלקו כולם לצוותים, עמדו מול מכונות ותוכנות וחיפשו פתרונות חדשניים.

לרשות הצוותים עמדה סדנה משוכללת, ובה מכונות חיתוך בלייזר, מדפסות תלת-ממד חדשניות וכלי יצור דיגיטליים נוספים. אלה הכלים שמשרתים את מהפכת הייצור העצמי – שעשוי להפוך לייצור תעשייתי.

אירוע ההאקתון הייחודי הוא יוזמה של עיריית חולון וארגון (TIKKUN OLAM MAKERS) TOM בחסות חברת טבע. בסיומו הוצבו על השולחן מספר פתרונות שיסייעו לילדים המתמודדים עם קשיים פיזיים ומנטאליים.

מאחורי ארגון TOM עומדות שלוש מטרות עיקריות. הראשונה – ליצור פתרונות בקוד פתוח למוצרים שמסייעים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, השנייה – לקדם ולהרחיב את קהילת המייקרים בישראל, והמטרה השלישית – לעודד את התנועה שרותמת חדשנות טכנולוגית לצרכים חברתיים.

מהאירוע בחולון יצאו לא מעט נשכרים. כך למשל, אחד הצוותים באירוע עבד על פיתוח פתרון לילדים בעלי שיתוק מוחין אוהבי מוזיקה, שרוצים לנגן אבל לא יכולים לעשות זאת בגלל השיתוק בידיהם. צוות אחר ביקש לעזור לילדים נכים בכיסא גלגלים שרוצים לשחק כדורסל, וקבוצה נוספת חיפשה פתרון טכנולוגי לילד נכה, שאינו יכול להפעיל את כיסא הגלגלים שלו באופן עצמאי. עבור הילד הזה פותח מתקן המאפשר לו לשנע את כיסא הגלגלים הממונע שלו באופן נוח יותר באמצעות ג'ויסטיק אותו הוא מפעיל בעזרת הרגל. מפיתוח זה יוכלו ליהנות גם אחרים הנאלצים להפעיל את כיסא הגלגלים באמצעות רגלם בשל השיתוק ממנו הם סובלים.

בהאקתון חולון פותחה גם "מכונת החיבוק", שתוכננה עבור ילדים הסובלים מליקוי בוויסות החושי. ילדים אלה זקוקים למגע ולחיבוק חזק במיוחד. עלותה של מכונת החיבוק שפותחה כאן 500 שקל בלבד, לעומת עלות מכונה מקצועית שמגיעה ל-20 אלף שקל. עוד לפני שתוכננה ויוצרה המכונה ישב הצוות עם ילד שסובל מהמגבלה, כדי להבין מה התחושות והצרכים שלו. בעקבות זאת פותח הדגם הראשוני.

הפידג'ט קיוב (FIDGET CUBE), קובייה מעוצבת הכוללת אלמנטים שונים להפגת מתחים ולהגברת הריכוז, זכתה גם היא לשדרוג בהאקתון חולון - בסיועה וחסותה של חברת טבע. לקובייה, שיכולה לסייע לילדים עם הפרעות קשב שונות ומשחקים בה כדי להפיג את חוסר השקט שמקנן בהם, יש שש פאות, שעל כל אחת מהן אלמנט משחקי אחר לאצבעות – כפתורים, גלגלי שיניים, לחצנים ועוד אלמנטים, שחלקם משמיעים רעשים מטרידים, בעיקר כשמדובר בשיעור בכיתה. בפני המייקרים עמד האתגר למצוא פתרון. על כך עמלו זהבית לייבוביץ', בת 26, בעלת תואר מהנדסת תוכנה מהטכניון, יחד עם אמיר אלפייה ושני חברי צוות נוספים. הצוות מצא דרך "להשתיק" את הקובייה, כדי שתמשיך להעסיק את הזקוקים לה, אבל בלי הצלילים הנלווים. לייבוביץ מסבירה מדוע בחרה לעבוד דווקא על פרויקט זה: "יש ילד שקרוב אליי שמתמודד עם הפרעת קשב, וזה מעודד אותי למצוא פתרון", סיפרה. 

צוות הקובייה קיבל סיוע ממחלקת הפארמה של טבע ישראל. רינת ליבנה, מנהלת המחלקה, מסבירה: "בטבע ישראל שמנו למול עינינו את נושא הפרעת קשב (ADHD), במטרה להקל על הרבים הסובלים מהן ולאפשר להם למקסם את יכולותיהם האישיות. אנחנו מציעים מגוון פתרונות תרופתיים, ושאינם תרופתיים, למטופלים ולבני משפחותיהם על מנת לסייע בהתמודדות", אומרת ליבנה. "אחד הפתרונות, שאינם תרופתיים, הוא תוסף התזונה 'זום', שמכיל תרכובת ייחודית טבעית בעלת מרכיבים שנבדקו קלינית בהקלה על מגוון תסמיני הפרעת קשב בילדים".

הצוות קיבל תמיכה נוספת והדרכה גם מאיריס שני, מנכ"לית עמותת "קווים ומחשבות", העוסקת בהעלאת הידע והמודעות להפרעת קשב (ADHD) ומהווה כתובת אמינה בכל הקשור להפרעה. בעמותה פעילים רופאים, אנשי חינוך, פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, עובדים סוציאליים, רוקחים ועוד. "מדובר בהפרעה נוירו התפתחותית שעוברת בתורשה", מסבירה שני. "האבחון מסתמך היום בעיקרו על ראיון קליני עם איש מקצוע, אבל אם היה ניתן לעשות MRI לכל אדם עם הפרעת קשב, היינו רואים שינויים במבנה המוח. הקובייה מעסיקה את האצבעות בכמה אופנים, ומפחיתה את המתח. הבעיה איתה היא הרעשים המטרידים. בעמותה אנחנו מכירים את הבעיה, ואני שמחה מאוד שנמצא פתרון במסגרת ההאקתון".

לזכות עיריית חולון יש לזקוף את היותה הרשות המקומית הראשונה שמממנת האקתון בישראל. הילה דרכלר, מנהלת מרכז הצעירים בעיריית חולון, מתייחסת לכך: "ב-48 השעות שעברנו כאן, הצבנו אתגרים לא פשוטים למשתתפים, שיצרו עולם עצמאי וטוב יותר עבור ילדים בעלי צרכים מיוחדים מהעיר. אין ספק שזה מקור לגאווה. נפגשים כאן יחד טכנולוגיה, יצירתיות ומעורבות חברתית. אני בטוחה שזו רק תחילת הדרך ואנחנו נמשיך במיזם הזה גם בשנים הבאות".

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

מה המשותף לפרנק אפרסון, ג'ורג' ניסן, לואיס ברייל ובנימין פרנקלין?

מה המשותף לפרנק אפרסון, ג'ורג' ניסן, לואיס ברייל ובנימין פרנקלין?

משבר הקורונה – הזדמנות היסטורית להחזיר את המדענים והמדעניות הגדולים לארץ

משבר הקורונה – הזדמנות היסטורית להחזיר את המדענים והמדעניות הגדולים לארץ