ד"ר שחר ברבש, מוזיקאי וחוקר מוח, חולם לעזור לעשרות מיליוני חולים
"אנשים חושבים שלאמן ולמדען יש שני סטים שונים של תכונות", אומר ד"ר שחר ברבש, "אני לא מסכים. הרי הפרופסור המפוזר מדבר מהלב יותר מאשר מהראש. כשיש לו השראה, יוצא לו מדע מהשרוול כמו שלמלחין יוצא שיר. לעומת זאת, יש אמנים שעובדים שיטתי ומחושב, עם מטרה קבועה מראש".
ברבש יודע על מה הוא מדבר. הוא עצמו שילוב מקסים של מדען ואמן. הוא מומחה למחלות ניווניות, שהשלים שלושה תארים באוניברסיטה העברית וממשיך לפוסט דוקטורט באוניברסיטה היוקרתית רוקפלר בניו יורק. אבל הוא גם מנגן בתופים כמו רוקר אמיתי. בעבר ניגן עם להקת "הבילויים", עם רונה קינן ועם יהודית רביץ. ביחד עם המפיק המוזיקלי אלון לוטרינגר והפסנתרן עומר קליין הוא גם חבר בשלישיית "מורה", שמבצעת שירי משוררים. וכן, הוא גם הבן של במאי הקולנוע והטלוויזיה המפורסם אורי ברבש ("מאחורי הסורגים", "אחד משלנו", "טירונות").
בכובעו האחר, כמדען, הוא מנסה בשנים האחרונות למצוא תרופה למחלה אכזרית במיוחד: אלצהיימר. "בעשור האחרון יש מגמה של חציית הגבולות הברורים בין כימיה למתמטיקה וביולוגיה, בניסיון להתחיל לענות על שאלות כימיות באמצעים מתמטיים", הוא מסביר. "אפשר להגיד שגם זה בא ממקום יצירתי". גם במחקר שלו משלב ד"ר ברבש מודלים מתמטיים ואנליזות מעמיקות, כדי לגלות תשובות ביולוגיות שיובילו לפיתוח גישות טיפוליות חדשות למחלה. הוא כבר הגיע להישגים ראשונים כאשר זיהה סמנים (מרקרים) חדשים להתפתחות המחלה.
למה דווקא תרופה לאלצהיימר?
"אולי כי לסבא שלי הייתה את המחלה", הוא מהרהר, "אבל אני לא בטוח. אני מרותק מכל מה שקורה במוח". הדמות המדעית שהכי השפיעה עליו היא פרופ' חרמונה שורק מהאוניברסיטה העברית, איתה עשה את הדוקטורט שלו בנושא. "היא הייתה ועודנה מקור השראה לי ולעוד הרבה סטודנטים שבחרו ללכת לכיוון של מדע נוירולוגי".
אלצהיימר הוא מצב שמתאפיין בשתי תופעות שמתרחשות במקביל: הופעה של מקבצים חלבוניים במוח, והידרדרות קוגנטיבית שמחמירה עם השנים. הצוות של ד"ר ברבש חוקר שינויים אצל אנשים שיש להם את המקבצים החלבוניים במוח, אבל אין להם את המחלה. זה מחקר שעד היום היה ניתן לעשות רק באמצעות ניתוחים שאחרי המוות. "יש טכנולוגיה חדשה, ממש מהשנה האחרונה, שמאפשרת לראות את המקבצים החלבוניים כשהאדם עדיין בחיים, אבל היא יקרה מדי כרגע ואין אותה ברוב המקומות בעולם, כולל ישראל", הוא מסביר.
הגביע הקדוש, שאותו מנסה ד"ר ברבש לחקור, הוא בדיוק זה: מה הסיבה לכך שלאנשים מסוימים יש את החומר שלכאורה גורם למחלה, אבל הם לא חולים. האם יש להם מנגנונים טבעיים שמונעים את התפתחות המחלה? אם הם יתגלו, אולי אפשר לייצר מנגנונים כאלה או לרתום את המנגנונים הקיימים כדי למנוע את המחלה גם למי שאין אותם באופן טבעי – וכך בעצם לפתח תרופה לאלצהיימר.
ברבש עושה את זה במסגרת פרויקט ה-NNE, הרשת הלאומית שהוקמה על ידי טבע למצוינות במדעי המוח, במטרה לקדם את המחקר בתחומי מדעי המוח, הניורולוגיה והפסיכיאטריה בישראל. הרשת מספקת מסגרת לפעילות משותפת של טובי המומחים בתחומים אלה, מקשת רחבה של מוסדות אקדמיה ומרכזים רפואיים בישראל. "הפכתי מאמין לא קטן בפרויקט הזה", הוא אומר. "אנשי אקדמיה לרוב לא מתעניינים בגילוי תרופה אלא מתרכזים בלהבין איך דברים עובדים, מה המנגנון של המחלה. כשאתה בא במגע עם אנשי טבע, אתה מתחיל להסתכל על העולם דרך המשקפיים שלהם. כחוקר, כשאני מדווח מה מצאתי, איש טבע יכול להגיד לי 'אין לממצאים שלך שום רלבנטיות כי זה לא יכול להיות מתורגם לתרופה'. היום אני רוצה לעזור לאנשים, לא להישאר בתיאוריה".
ד"ר גיא רוזנטל, מנהל קשרי אקדמיה גלובליים בטבע ואחד מראשי ה-NNE, מודע לסטיגמה של האקדמיה שחוקרת בשביל לחקור ולא רוצה שהתעשייה תגיד לה מה לעשות. אבל כמי שבעצמו עשה את הדוקטורט שלו (ביוכימיה מולקולרית) בתעשייה, הוא חושב שאין סתירה בין שני התחומים. "כל צד מביא אל השולחן את הערך המוסף שלו ואת הדגשים שלו, אבל אני חושב ששני הגופים מסתכלים על אותה מטרה – שהיא להביא מזור למטופלים – ומתמודדים עם אותם אתגרים, כל אחד מזווית אחרת".
גיא אומר בגאווה לא מוסתרת, "שחר עובד כמו שלושה מדענים במקביל, הוא רב תחומי ויצירתי. הייחודיות שהוא מביא מבחינת הראייה הרחבה שלו, והתמודדות עם אתגרים, ללא ספק תביא אותו לגדולות". ברבש מגלה אופטימיות זהירה: "אני חושב שנתקדם די הרבה. יש אנשים שאומרים שאלצהיימר זו הזדקנות טבעית, אבל אני חושב שזו מחלה וככזו יש לה גורם. אני לא מוכן לקבל את האפשרות שלא נמצא את הגורם הזה".
על רשת ה-NNE
NNE, ראשי תיבות ל-National Network of Excellence in Neuroscience, היא רשת לאומית למצוינות במדעי המוח שמטרתה לקדם את המחקר בתחומי מדעי המוח, הניורולוגיה והפסיכיאטריה בישראל. הרשת, שנוסדה והוקמה על ידי טבע, מייצרת מסגרת לפעילות משותפת של טובי המומחים מתחומים אלה, מקשת רחבה של מוסדות אקדמיה ומרכזים רפואיים בישראל.
הרשת , שהחלה לפעול ב-2013, תומכת בתוכניות מחקר המשלבות בין חוקרים ממספר מוסדות, מעניקה מענקי מחקר לתלמידים לתואר דוקטורט וחוקרי פוסט-דוקטורט ותומכת ברכישת טכנולוגיות שיקדמו את המחקר בתחומים אלה. טבע התחייבה להשקיע בפרויקט עד 15 מיליון דולר בתקופה של חמש שנים.
"מדעי המוח הוא תחום בו טבע מתמקדת מבחינה אסטרטגית, ויש לנו מחויבות ארוכת טווח לפתח תרופות שיענו על צרכי החולים בתחום זה," אמר פרופ' מייקל היידן, נשיא חטיבת המחקר והפיתוח הגלובלית והמדען הראשי של טבע. "זוהי זכות גדולה עבור טבע להשפיע באופן מהותי על מחקר מדעי המוח בישראל, והתקדמות בתחום זה תאפשר להציל חיים ולשפר את איכות חייהם של חולים רבים ברחבי העולם".
