30 אפר 2020

בין מערכת ברעב ותועלת המטופלים: נקודת המבט של מנהלי מוסדות השיקום

בן משפחה מטפל לא יכול לראות את מערכת השיקולים הרחבה של המנהלים במוסדות השיקום שמאזנים בין התועלת לכלל המטופלים ושיקולי מערכת שנמצאת בחסר תמידי – ד"ר שמעון בורשטיין מאיר זרקור על הצד הפחות מוכר של מערכת השיקום

זמן קריאה ממוצע: 4 דקות

מדי שנה בישראל עשרות אלפי בני אדם נדרשים לשיקום במחלקות השיקום, אם כתוצאה משבץ מוחי, תאונות, ניתוחים או מחלות קשות והמערכת נמצאת במחסור של רופאים ושל מיטות. זה מתבטא בהמתנה ארוכה. חלק מהפתרונות מתאפשרים באמצעות הפניה לטיפול בקהילה או בבתי אבות, אך לא תמיד זהו פתרון מיטבי ובכל מקרה אין בכך פתרון לבעיית המחסור. בני משפחה מטפלים שהיו במצב מכירים את ההמתנה מורטת העצבים למיטה בשיקום, כך נראית המציאות עבור רבים בישראל 2020.

"מחלקות השיקום נמצאות במחסור," אומר ד"ר שמעון בורשטיין, מומחה בפסיכיאטריה, לשעבר סגן מנהל בית החולים השיקומי רעות תל אביב וחבר תכנית ענבר (תכנית מצוינות לעתודה ניהולית ברפואה). "זו המציאות בה עובדים הצוותים הרפואיים. מניסיוני בבית החולים השיקומי רעות, הגדול בישראל, שיעור קבלת החולים הוא אחד לחמישה והפער בין הצורך צפוי לגדול עם התבגרות האוכלוסייה. על הצוותים הרפואיים מוטלת המשימה לאזן בין טובת המטופלים הקיימים והממתינים וצרכי המערכת. זה אומר שאנחנו מכוונים להגיע לנקודת השיקום הגבוהה ביותר האפשרית ולהשאיר בשיקום כל עוד לשיקום במסגרת אישפוז יתרון משמעותי על כל אופציה אחרת, זה לא תמיד עולה בקנה אחד עם רצון המטופל והמשפחה."


אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם.


צוות השיקום נמצא בתווך ומנסה לאזן את טובת המטופל עם טובת המערכת  

הדרך לשיקום


אשפוז בשיקום מגיע מיד לאחר האשפוז האקוטי, שלב שבו אין שגרה ובני המשפחה עדיין אינם מבינים לאשורו את משמעות השינוי הצפוי בחייהם. באופן טבעי בתקופה זו בני המשפחה המטפלים בעיקר עסוקים ב"כאן ועכשיו" וברצון לראות את יקירם יוצא מהאשפוז ועובר לשיקום ככל שיש בו תועלת וצורך. אך זהו רק חלק מתמונה גדולה יותר, המכילה גורמים נוספים כמו: המדינה, בתי החולים, קופות החולים, ומטופלים אחרים.

"במצב הנוכחי יש מחסור אדיר במיטות, זה אומר שעל כל חמישה מטופלים שמצבם מתאים לבית חולים שיקומי, רק אחד יקבל מיטה, האחרים עשויים להישאר במחלקות עד שתתפנה מיטה אך שם יקבלו לכל היותר מענה שיקומי ראשוני ובסיסי מאד והשאר ילכו הביתה, שם מקבלים עוד פחות ממחלקות האשפוז. חשוב להבין שבתחום השיקום הזמן הוא אלמנט מכריע ככל שנקדים להתחיל כך סיכויי ההצלחה גבוהים יותר."

במצב של מחסור איך מחליטים מי יתקבל לשיקום?

"ישנם תנאים לקבלה לאשפוז שיקומי והם בהתאם למדיניות משרד הבריאות. הקבלה לשיקום מותנית בהחלטה של צוות השיקום, שם נשקלים שיקולים שונים מתוך רצון לתת מענה טוב ביותר לאור המצב. השאלה המנחה העקרונית היתה צריכה להיות "למי יש פוטנציאל להפיק הכי הרבה מהשיקום?" אך משום שניתן לראות פה אפליה מובנית, כי מי שצעיר לרוב יפיק יותר, נשאלות עוד שאלות. כמו למי מירב הסיכויים להשתפר כתוצאה מהשיקום וכמה תפקודים ניתן להחזיר לאדם," מסביר ד"ר בורשטיין. "בתשובה לגבי מי יבחר היא קודם כל קלינית. הבעיה מתחילה בהינתן שני מטופלים בעלי נתונים זהים? את מי תבחר? במקרה של מערכת בגירעון ובהנחה שאכן מדובר במקרים זהים: את המטופל שהמערכת תשלם לך עבורו יותר. זה מובן, המערכת שואפת להתאזן ולכן כאן ייכנס גם השיקול הכלכלי."

 


מערכת השיקולים המורכבת שקופה לבני המשפחה ובצדק, הם מחפשים את טובת יקירם 

ההחלטות לא נפסקות בכניסה למחלקה, הן נעשות בשוטף

"מקום במחלקה שיקומית מוגבל בזמן, כאשר מטופל מגיע לנקודה שלו היה ניגש לוועדת קבלה הוא לא היה עובר, זה השלב שבו יומלץ לרוב על המשך טיפול מחוץ למחלקת השיקום. רופא צריך להבין מתי יש חשיבות תפקודית להישארות במחלקה ומתי התועלת שיפיק המטופל מהמחלקה הגיעה למקסימום ומטופל אחר יפיק יותר תועלת. אם למשל הצלחנו להעלות תפקוד של מטופל מ-20% ל-30% זה מהותי, אבל אם לאורך זמן ההערכה היא שנוכל להגיע ל-35% ולא יותר ויש מטופל אחר שנמצא כרגע ב-20% תפקוד וביכולתנו להעלות אותו ל-30%, הרי שהראשון ישוחרר והשני יתקבל," אומר ד"ר בורשטיין.

"פה יש נקודת שבר עבור המשפחה משום שבן המשפחה המטפל רואה שיפור ויודע את ערכה של המחלקה ולכן יילחם שיקירו יישאר בה, למרות הטיפולים שמעניקות קופות החולים בקהילה. אין לו את היכולת לראות את כל שיקולי המערכת. מצד בית החולים וקופות החולים ההחלטה לשחרר נכונה בתוך מערך השיקולים אבל עבור בן המשפחה המטפל זה מרגיש כמו שרירותיות נוראית. מורכב להבין את זה, אבל הם לא רואים ואנחנו כן את המטופל בפנימית שכבר חייב שיקום ובינתיים, עת חלון ההזדמנויות המיטבי לשיקום עוד פתוח, הוא מחכה בפנימית."

מערכת שיקולים מורכבת

"למערכת הבריאות מיוחסות תכונות שהן הפילטר דרכו הציבור רואה אותה וזה משפיע גם על האמון בקופת החולים, בבית החולים ובצוות הרפואי. כל השחקנים מנסים לעשות את הטוב ביותר, אבל זה נמדד אחרת אצל כל שחקן. אם נרדד ונפשט רגע את הדברים: המדינה רוצה איזון תקציבי, משרד הבריאות רוצה לפתור בעיות לוגיסטיות וקופות החולים רוצות להעניק טיפול במציאות בה אין מספיק מקומות אשפוז. בתוך המערכת הזו, שנמצאת ברעב, נמצאים אנשי הצוות הרפואי בקו הראשון וצריכים למצוא את הדרך לאזן את המצב לטובת המטופל והמטופלים שמחכים. בין הפתרונות האפשריים יש צורך בשיפור השיקום בקהילה ולשם כך יש צורך בחיזוק השירותים הנלווים החיוניים לשיקום, כמו: עובדים סוציאליים, קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק," מסכם ד"ר בורשטיין. 

1 ינו 0001 | זמן קריאה ממוצע: 1 דקות

אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו  איתנו קשר

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם

כתבות נוספות בנושא