16 אפר 2019

הסימנים לירידה בקוגניציה ומה חשוב לדעת

ירידה בקוגניציה מביאה עמה בדרך כלל ירידה משמעותית באיכות חייו של ההורה המבוגר. מה הם הסימנים, למי לפנות ואיך מומלץ לבן המשפחה המטפל להתמודד כדי לסייע גם להורה בהתמודדות?

1 ינו 0001 | זמן קריאה ממוצע: 4 דקות

העלייה בתוחלת החיים בעולם המערבי מבורכת, אולם לא תמיד מעידה על איכות חייו של האדם המבוגר. אחת הסיבות המרכזיות לירידה באיכות החיים של בני הגיל השלישי היא הירידה בקוגניציה, כלומר ביכולות החשיבה, התפיסה, ההבנה, הלמידה והזיכרון. שמה הכולל של הירידה בקוגניציה הוא שיטיון (דמנציה) והיא כוללת מגוון מחלות המאופיינות בפגיעה שכלית המייצרות גם שינויים בהתנהגות.

 

מחלות הדמנציה לרוב מתפתחות באיטיות והתסמינים כוללים אחת או יותר מהתופעות הבאות: פגיעה בזיכרון, קושי בלמידת דברים חדשים, ירידה בתפקודים המצריכים ריכוז ומחשבה כמו קריאה וכתיבה, קושי בקבלת החלטות, תהליכי חשיבה איטיים יותר, אי שקט ופגיעה ביכולת השיפוט. תהליכים אלה הם גם חלק בלתי נפרד מתהליך ההזדקנות, השאלה היא מה הקצב וחשוב מאוד להיות עם היד על הדופק.

פעמים רבות בשלבים הראשונים של הירידה ביכולת הזיכרון ההורה יסתיר או יתכחש לה ופעמים גם קרובי המשפחה ייטו לתרץ את הסימנים בדרכים שונות אלא שההדחקה אינה פועלת לטובת המטופל. כדאי לדעת שהירידה בזיכרון נגרמת מתהליכים פיסיולוגיים שבחלקם הם הפיכים. ישנם סימנים שנתפסים כירידה בקוגניציה, אך לעיתים הם נובעים מבעיות אחרות, למשל חזרה שוב ושוב על אותה שאלה יכולה להיתפס כבעיית זיכרון, אך גם יכולה להיות בעיית שמיעה. בכל מקרה, חשוב מאוד כבר עם הופעתם של סימנים ראשונים לפנות לרופא המשפחה ולהתייעץ לגבי בירור אצל רופא מומחה, לרוב נוירולוג.



חוסר סבלנות או רוגז רק יגבירו את המועקה ותחושת חוסר האונים של שני הצדדים 

סימנים נפוצים שיש לשים לב אליהם וכיצד מומלץ לבן משפחה מטפל לנהוג?


אי אפשר להדגיש מספיק כמה חשוב לפנות לרופא המשפחה עם כל חשד לירידה בקוגניציה שהיא לא בגדר ירידה נורמלית המתאימה לגיל, אבחון מוקדם מסייע לעצירת ההידרדרות. מומלץ להתייעץ עם הרופא לגבי הפניה לנוירולוג ולהתחיל מעקב רפואי קבוע ומפוקח כל ידי רופא המשפחה והרופא המומחה. ישנם מספר תסמינים נפוצים יחסית, אך הם אינם התסמינים היחידים ובכל מקרה אבחון נעשה על ידי רופא בלבד.
 

1. ירידה בזיכרון


יכולת שליפת המידע של בן המשפחה המבוגר יורדת. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בירידה בזיכרון לטווח הקצר, כלומר זיכרון מצוין של אירועים מהעבר הרחוק, אך שכחה של אירועים עכשוויים, או להפך – שכחה של העבר הרחוק וזיכרון עכשווי. כך או אחרת, לירידה בזיכרון נלוות תחושות תסכול קשות של ההורה המבוגר.

מה אפשר לעשות? כדי להעניק להורה תחושת מסוגלות וביטחון, מומלץ לקחת נשימה ולהיות סבלניים, גם במצבים מאתגרים. חשוב לעשות שימוש במשפטים מקדמים, ולא לגעור בהורה המבוגר על השכחה. מטבע הדברים, עבור בן המשפחה המטפל חזרה על אותם דברים יכולה להיות מתישה, אולם עבור ההורה המבוגר כל אמירה היא בגדר הפעם הראשונה עבורו. כיוון שכך אין טעם לכעוס ולומר "אמרתי לך כבר 1000 פעם" או משפטים דומים. אמירות שכאלה יחזקו אצל ההורה את תחושת חוסר הביטחון ואת הבלבול משום שהוא לא מבין על מה הכעס, הוא לא זוכר מה היה. הפתרון הוא להכיל את המצוקה של ההורה, לחזור ברוגע על פרטי האירועים שקרו ולשוחח איתו על האירועים שאותם הוא זוכר. בדרך הזו תחזקו את תחושת הביטחון שלו בעצמו וביכולותיו.

2. זמן תגובה

אם בעבר ההורה המבוגר ניחן במהירות מחשבה ותגובות מהירות, ירידה ביכולת הזו יכולה להעיד על ירידה ביכולתו הקוגניטיבית.

מה אפשר לעשות? כדי לסייע להורה, חשוב להעניק לו זמן מספיק לתגובה, לא לדחוק בו כדי לקבל תשובות או פעולות מהירות. גם אם מדובר בדברים של מה בכך, כדאי להעצים את תחושת המסוגלות של ההורה ולא להציג בפניו מראה של אופן התנהגותו בעבר לעומת מצבו הנוכחי. 



חשוב להצטייד בסבלנות והכלה כלפי ההורה במיוחד עם הירידה בקוגניציה 

3. משמעות ורבלית – שיום


הורים מבוגרים רבים מתקשים בשיום (שיוך שמות) חפצים או אנשים הנמצאים סביבם והדבר עלול להעיד על ירידה בקוגניציה.


מה אפשר לעשות?
 במידה ואתם שמים לב לקושי בשיום, מומלץ לסייע לו באמירת שמם של החפצים או ברמזים קלים שיכולים להביא אותו לתשובה. כך או אחרת, חשוב להיות סבלניים ואמפתיים למצב החדש ולזכור – הקושי בשיום הוא אחד הפחדים הגדולים ביותר של ההורה המבוגר, כיוון שהוא מודע לעובדה שאינו מצליח להביע את עצמו כתמול שלשום והחשש מפני המשך נסיגה עלול להיות משתק מבחינתו. נסו לחזק את בטחונו העצמי על ידי שאילת שאלות בנוגע לשמם של החפצים. ניתן גם לשחק במשחקי זיכרון למיניהם ובכך להרוויח זמן איכות ועל הדרך לסייע להורה בחיזוק יכולת השיום.

 

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם.

4. שטף דיבור


אם אתם חשים שההורה המבוגר לא מצליח להביע את עצמו בשטף ובעושר לשוני כפי שהיה עושה בעבר, יכול להיות שהוא סובל מירידה ביכולת הקוגניטיבית.

מה אפשר לעשות? חשוב מאוד להרגיע את ההורה ולהיות אמפתיים ומכילים. אם ההורה מתגורר לבדו וכמות האינטראקציות הבינאישיות שמזדמנות לו הוא קטן, מומלץ ליצור אותן באופן מכוון. ניתן להעסיק מטפל סיעודי שישוחח עם ההורה או להגיע אליו לעתים תכופות ולשוחח עמו בטלפון. ככל שההורה יעשה יותר שימוש בשפה ויתרגל את מיומנות הדיבור, כך תוכל להיות האטה בירידה שהוא חווה בשטף הדיבור.

אם נסכם, מילות המפתח מבחינתכם בשלב הזה הן סבלנות, הכלה ואמפתיה. אמנם אתם זוכרים את ההורה המבוגר בימים שהוא נתפס בעיניכם ככל יכול, אבל המציאות משתנה וכדאי להסתגל אליה כדי לסייע להורה למלא את ימיו באופן הטוב ביותר מבחינתו. 

אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו  איתנו קשר

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם

כתבות נוספות בנושא