6 ינו 2020

עצירות בגיל השלישי: מה חשוב לדעת וכיצד מטפלים?

עצירות פוגעת באיכות החיים בכל גיל ובפרט אצל מבוגרים, לא בכל תופעה אנחנו יכולים לטפל, אבל בעצירות בהחלט כן. מה הגורמים? מי בקבוצת הסיכון ואיך ניתן יחסית בקלות לפחות להקל? הכל בכתבה הבאה

1 ינו 0001 | זמן קריאה ממוצע: 4 דקות

עצירות היא תופעה מטרידה שגוררת איתה כאבים וחוסר נוחות בכל גיל. הבעיה היא שבגיל מבוגר לא פעם הופכת עצירות מתופעה חד פעמית וקצרה לתופעה מתמשכת שפוגעת מהותית באיכות החיים. יציאות של מבוגרים אינן נושא שיחה מקובל ולכן לא פעם יעדיף המבוגר לא לעלות את הנושא או לחלופין יתקשה, או יובך, לדון בו. הבעיה היא שעצירות ממושכת יכולה להוביל למצבים רפואיים מסובכים יותר ועל כן אין להקל בה ראש ויש להיות עם היד על הדופק כדי למצוא פתרון יעיל לנושא. אין המלצה טובה יותר לבן משפחה מטפל מאשר לפנות לרופא המטפל גם במקרה של חשד לעצירות. עם זאת חשוב לדעת ממה נובעת עצירות ומה ניתן לעשות על מנת להקל על ההורה המבוגר. הטיפול הראשוני החשוב ביותר הוא פניה לרופא המטפל ברגע שיש חשד לעצירות.  

קצת נתונים יבשים

באופן כללי ניתן לומר שקיימים שני סוגי עצירויות: הראשון מתבטא בפעולות מעיים בתדירות נמוכה, בממוצע של כשתי יציאות בשבוע והשני מאופיין בפעילות מעיים תדירה, אולם כזו הכרוכה במאמץ, כאבים וסבל רב. עצירות כרונית תוגדר ככזו אם ההורה סובל מעצירות למשך תקופה ממושכת ומעל ל-6 שבועות.

כדאי לדעת ש:

  • עצירות בקרב מבוגרים היא תופעה נפוצה
  • כ-25% מהקשישים מדווחים כי הם סובלים מעצירות
  • נשים סובלות מעצירות פי שלושה בהשוואה לגברים
  • בניגוד לתופעות בריאותיות אחרות, במקרה של עצירות של מבוגר בתפקוד גבוה הדרך לאבחן את התופעה היא רק באמצעות תלונה של המטופל כיוון שלרוב אין שום דרך אחרת לדעת. מכיוון שלא פעם המבוגר יתבייש לספר על הבעיה, עד הפניה לרופא כבר לרוב עוברים עליו שבועות של סבל שקט.

 

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם.



עצירות פוגעת מהותית באיכות החיים ועלולה לגרום סבל רב   

 

מה הסיבות לעצירות?

מעבר לעובדה שתפקוד מערכת העיכול נעשה איטי יותר עם הגיל, לעצירות ישנן מספר סיבות אפשריות כמו:

א. סיבות פסיכולוגיות – עצירות עלולה להיגרם כתוצאה מסיבות פסיכולוגיות כמו מתח נפשי, דכדוך, או במקרה של אבחון גם דיכאון. לעתים העצירות נגרמת כתוצאה מהתאפקות רצונית של האדם, למשל מתוך מבוכה להיכנס לשירותים במקום ציבורי, או כאשר יש זרים (למשל מטפלת חדשה) בבית, או אצל קרובי משפחה.

ב. אורח חיים – פעילות גופנית מעודדת את פעילות המעיים ומשפרת את תפקודם. קשישים הרתוקים למיטה או לחילופין מי שאינו נוהג לקיים פעילות גופנית כחלק מאורח החיים הקבוע, עלולים לסבול מעצירות.

ג. הרגלי תזונה לקויים – אכילת מזון דל בסיבים, שתייה מועטה וצמצום ארוחות נמצאו כגורמים המעלים את הסיכון לסבול מעצירויות עקב צואה קשה.

ד. סיבות גופניות – מחלות עצביות, אירוע מוחי, שיבוש בבלטות התריס וחוסר איזון הורמונלי הן רק מהסיבות הפתולוגיות לעצירות. בנוסף, מבוגרים נוטלים תרופות לא מעטות בדרך כלל וללא מעט תרופות עצירות היא אחת מתופעות הלוואי. 

 


בן משפחה מטפל יכול להציע ללכת יחד גם אם לאט 

מה הפתרונות?

ראשית יש לפנות לרופא המטפל לאבחון וטיפול, אולם יש עוד דברים שבן המשפחה יכול לסייע בהם:

  1. תפריט מאוזן ושתייה מרובה – לאורך כל עונות השנה ובכל יום יש לשתות 8-12 כוסות משקה, רצוי מים כל עוד אין איסור רפואי. לצד זאת, יש לאכול מספר ארוחות ביום ולכלול בתפריט מזונות עשירים בסיבים תזונתיים, ביניהם פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות. הסיבים מגדילים את נפח הצואה ומסייעם בריכוך, מה שיכול לסייע מאוד בפעילות תקינה של המעיים. מומלץ להימנע ממוצרים המכילים קמח לבן, אורז לבן, בננות וקקאו, הידועים כתורמים לעצירות בכל גיל.

  2. פעילות גופנית – יש להקפיד במידת האפשר על פעילות גופנית על בסיס יום יומי. 20 דקות הליכה, גם אם מתונה, תסייע בשיפור פעילות המעיים. אגב, פעילות מסוג זה מחזקת את השרירים ויכולה לתרום לשיפור מצב הרוח ותחושת המסוגלות ולהיטיב עם מצבו הבריאותי הכללי של ההורה.

  3. סביבת שירותים נוחה – יש להתאים את גובה האסלה לגובהו של הקשיש, לייצר פרטיות ותחושה נעימה בשהות בחדר השירותים. ניתן לחשוב על הצבת שרפרף להרמת הברכיים וליצירת תנוחה נוחה יותר. אלה מסייעים ליכולת של הקשיש להרפות את השרירים ולתת לכוח המשיכה לסייע בפעולה הטבעית של המעיים.

  4. להימנע מהפעלת מאמץ יתר – יש הטועים לחשוב כי במקרים של עצירות יש להפעיל כוח רב על המערכת בכדי "לשחרר את הפקק". האמת היא הפוכה לגמרי. יש לשחרר ולהרפות את שרירי פי הטבעת, להיות נינוחים ורגועים. לצד זאת יש להימנע מהתאפקות מכוונת, להיות קשובים לגוף ולאפשר לו להתרוקן בעת הצורך, מבלי דיחוי.

  5. טיפול תרופתי או תוספי תזונה – כיום יש היצע גדול של תרופות ותוספי תזונה המסייעים במתן צואה וחשוב לא להתחיל שום טיפול ללא ידיעת הרופא. חשוב לוודא שתרופות אלו לא מייצרות תלות של האדם וגורמות לתופעת "מעיים עצלים". בנוסף, השיפור בתופעת העצירות אורך מספר שבועות. גם כאן יש להיות עם היד על הדופק וברגע שמרגישים שניתן לתת צואה מבלי להזדקק לתרופות, יש לאפשר לגוף לפעול בטבעיות בלי עזרים תרופתיים. 

אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו  איתנו קשר

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם

כתבות נוספות בנושא