הפרעת קשב וחרדה בזמן משבר
ראיון עם פרופ' דורון גוטהלף על הורות בתקופות משבר:
ניווט בין אתגרי הפרעות קשב בזמן מלחמה
עברה פחות משנה מאז שסיימנו עם הסגרים של תקופת הקורונה, שבעקבותיה חיינו השתנו בדרכים חסרות תקדים. כהורים, ניווטנו את האתגרים שבלמידה מרחוק, בידוד חברתי ואי הוודאות שליוו אותנו. בדיוק כשהתחלנו לראות שביב של נורמליות, התוודענו לזוועות 7 באוקטובר והמלחמה הנוכחית פתחה תקופה חדשה ומאתגרת, המוסיפה רובד נוסף למורכבות שילדינו מתמודדים עימה.
פרופ׳ דורון גוטהלף, מנהל החטיבה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, במרכז הרפואי שיבא-תל השומר מספר כי בזמן משברים הוא רואה עליה גדולה בפניות של הורים לילדים החווים בעיות נפשיות והתנהגותיות. הוא מדגיש כי הקושי אינו טמון דווקא בסיבה (וירוס, מלחמה או כל משבר אחר) אלא ביציאה משגרה: ״ילדים עם הפרעת קשב זקוקים יותר מכולם לסדר יום קבוע ותואם. בדומה למה שראינו בקורונה, גם בימים אלה אנו עדים לשתי בעיות עיקריות: ראשית, היציאה משגרת בית הספר והחזרה ללמידה מקוונת מוציאה ילדים מהמסלול, יום ולילה מתהפכים וקשה להם לעקוב אחר הלימודים. הזמן העודף מול מסכים והיעדר אינטראקציה פנים-אל-פנים גורמים לילדים עם הפרעת קשב לצאת ממסלול הלמודים. שנית, לימודים מקוונים פוגעים במסגרת החברתית. ילדים שטרם המשבר היתה להם רשת חברתית טובה מצליחים לשמור על קשר עם חברים, אולם הניתוק החברתי מקשה מאוד על אלה שחוו לפני המלחמה אתגרים חברתיים. ביום יום, ילדים עם הפרעת קשב מתקשים לחכות בסבלנות לתורם, הם עשויים להתנהג באימפולסיביות, להתנהג בשתלטנות במשחק עם חבריהם, ועוד – כל אלה עלולים לפגוע במעמדם החברתי ולייצר עבורם אתגרים חברתיים לא קלים. היכולת לייצר ולשמר קשרים חברתיים מרחוק היא בעייתית״. אם לא די בכך, השינויים הכרוכים במצב המלחמה משבשים את השגרה עליה אנחנו מסתמכים, והם עלולים לעורר לחץ וחרדה מוגברים. ״כ-30% מהילדים עם הפרעות קשב סובלים גם מהפרעת חרדה. בקרב בני נוער אנחנו מבחינים בדאגנות יתר (למשל, לגבי בריאותם, בנוגע לארועים בטחוניים, שלא יעמדו בציפיות הלימודיות או החברתיות של עצמם או של אחרים, והתנהגותם תוגדר ״בסדר״). בקרב ילדים אנחנו רואים כי ההפרעות השכיחות ביותר הן הפרעה טורדנית כפייתית [ה.ה: אובססיות וטקסים כפייתיים] והפרעת התרסה [ה.ה.: התפרצויות כעס והפגנת התרסה ועוינות כלפי אחרים].
ילדים הסובלים מהפרעות קשב והפרעת חרדה נלווית יגיבו למשברים בדרכים שונות, לדוגמה, יחזרו לישון עם ההורים, יתקשו לישון בלילה, יהיו ערניים במיוחד וידאגו בעקבות המצב. אצל בני הנוער הבעיה מוגברת אף יותר כאשר הם נחשפים לסרטוני הזוועה ולתכנים הקשים ברשתות החברתיות״. פרופ׳ גוטהלף מבהיר כי ״היציאה מהשגרה היא הרסנית לילדים עם הפרעת קשב, הן מבחינה לימודית וחברתית, אבל גם מבחינת העצמת החרדה. הפרעות אלה קשורות זו לזו מבחינה ביולוגית, כלומר לילדים אלו יש קושי לווסת את התנהגותם, המתבטאת בהתנהגויות אימפולסיביות, ולווסת את הדאגות שלהם, דבר המוביל להפרעות חרדה״.
השפעת הטיפול התרופתי בהפרעות קשב על חרדה ״תסמינים שונים, כגון בעיות שינה, בעיות בתיאבון או באכילה, אי שקט, יכולים להיות תוצאה של הפרעת קשב, של חרדה נלווית או תופעת לוואי של הטיפול התרופתי בהפרעת קשב. עם זאת, במחקר שעמיתיי ואנוכי ערכנו ב-2021 מצאנו כי תרופות סטימולנטיות מסוימות משפיעות על אזורים במוח האחראיים גם על חרדה, ולכן הסיכון להגברת החרדה בעקבות טיפולים אלה הוא קטן יחסית, אפילו בקרב ילדים הסובלים מהפרעות קשב וגם חרדה. לפיכך, אין צורך להימנע מהטיפול התרופתי בהפרעת קשב, גם כשקיימים תסמינים של חרדה.״
פרופ׳ גוטהלף מדגיש כי, ״הטיפול בהפרעות קשב מותאם באופן אישי לכל אחד ואחת, על פי תחומי החיים והשעות ביום שבהם מורגש הקושי העיקרי . לדוגמה, יש כאלה שהפרעת הקשב תפגע במישור הלימודי ויש כאלה שהפרעת הקשב הופכת למאתגרת במיוחד בפעילויות חברתיות אחה״צ. יש ילדים ובני נוער המתקשים בעיקר במערכות יחסים עם חברים וחברות ויש מקרים שבהם הפרעת הקשב מורגשת בעיקר בבית. בתקופה זו זמני הלימודים התקצרו במקומות רבים בארץ ולכן הטיפול התרופתי בהפרעות קשב עשוי להשתנות. לדוגמה, אם ילד נוטל בדרך כלל טיפול תרופתי המשפיע למשך 8 שעות ביום, וסובל מתופעות לוואי כגון תיאבון מופחת, לעיתים ננצל את העובדה כי כעת אין צורך במשך פעולה ארוך ונעבור לתרופות שזמן ההשפעה שלהן קצר יותר״.
״הדרכת הורים היא חלק מהטיפול בהפרעות קשב״. פרופ' גוטהלף מסביר כי חלק אינטגרלי בטיפול בהפרעות קשב הוא התמיכה שאותה מקבלים הילדים מהורים ומורים. ״בעת הזו, לתגובות שלנו למצבי משבר, ולפעולות יום יומיות שנטמיע כהורים במהלך היום, יכולה להיות השפעה מרחיקת לכת, לכן חשוב שנכיר באתגרים הללו ונתמוך באופן פעיל בילדים שלנו״.
לפרופ׳ גוטהלף מספר המלצות העשויות לסייע להורים לתמוך בילדיהם בתקופת משבר:
- שמירה על שגרה - מומלץ מאוד לחדש ולשמור על שגרה הבנויה מסדר יום וזמנים קבועים במהלך היום, כולל משחקים, ארוחות משפחתיות מזינות, פעילות גופנית, מקלחת ושינה.
- שיחה על המצב – כדאי לדבר עם הילד.ה על האירועים באופן מותאם לגילם. חשוב לדבר עם ילדים בכל גיל (גם עם הילדים הקטנטנים). מומלץ להתחיל בשיחה עם שאלה פתוחה. למשל, ״מה אתה יודע על...״ ולאפשר לשאול שאלות. חשוב להתאים את תוכן הדברים לרמת ההבנה של הילד ולהדגיש לילד שהוא מוגן. חשוב לא להציף בתכנים מעוררי אימה (כגון סרטים על חטופים). אימרו משפטים קצרים וברורים, שתוכנם אמת, ושימו דגש על נקודות חוזק ותקווה. לדוגמה: "עם ישראל חזק וננצח גם במלחמה הזו". או "כיפת ברזל שומרת עלינו, ולכן הבומים כל כך חזקים".
- רשתות חברתיות – בררו עם הילדים למה הם נחשפים במדיה ונסו לתווך ולווסת את החשיפה ככל שניתן. הצפה במידע, שחלקו הגדול מפחיד, מעלה זיכרונות קשים, מאיים, ולעתים קרובות בלתי מדויק. כדי להפחית את החשיפה לתכנים מזעזעים, אני ממליץ להורים להפחית צפייה בחדשות, במיוחד כשהילדים בסביבה.
- אמפתיה לתגובות הילדים למצב - אמירות כגון "תירגע", פחות מסייעות ואילו אמירה כגון "אני מבין שאת.ה דואג, זה הגיוני לדאוג במצב הזה ואעזור לך להתמודד עם זה", יסייעו יותר.
- וויסות התחושות שלנו – הורים הם המפתח בוויסות חרדה ובחשיפה לתכנים בתקשורת. אם תיבהלו מהאזעקה, תרבו לדבר על המלחמה ותשדרו פחד, סביר להניח שאלו התחושות שאיתן יתמודדו גם הילד או הילדה שלכם. לכן חשוב לווסת את הרגשות שלנו ולהבין את תפקידינו אל מול הילדים.
- מסכים – בלמידה מקוונת הילדים נמצאים מול המסכים וצריכים להקשיב לאורך זמן ולשמור על ריכוז. זוהי סיטואציה לא פשוטה לילדים, במיוחד עם הפרעות קשב. עדכנו את המורה אם לילדיכם קשה לשבת זמן ארוך בלמידה וירטואלית. בנוסף, השתמשו במסכים כחיזוק. חלקו את היום ללמידה ואז למשחק משותף ואז הילד ״מרוויח״ זמן מסך חופשי.
מרכזי התערבות במשבר – יוזמה חדשה ברחבי הארץ האיגוד לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר בשיתוף עם משרד הבריאות הקים מרכזי התערבות במשבר בכל הארץ. במרכזים אלה יושבים פסיכיאטרים ומטפלים שונים (כגון ריפוי בעיסוק, ריפוי באומנות, פסיכולוגים) העושים הערכה של המצב הנפשי ומטפלים בילדים ונוער המתמודדים עם מצוקה אקוטית, כולל חרדה מציפה, דיכאון ואובדנות, ותסמונת פוסט-טראומתית. זמני ההמתנה לטיפול אינם ארוכים והילדים מתקבלים לטיפול פעמיים בשבוע במשך 6 שבועות. תקופת טיפול זו הוכחה כמוצלחת במיוחד. אפשר לפנות למרכזים אלו בטלפון בשעות הבוקר.
