מדוע נשים סובלות ממיגרנה הרבה יותר מגברים?

Getty images: seb_ra

אחד הטריגרים שמעוררים התקפי מיגרנה הוא תנודות הורמונליות – ובעיקר ירידה ברמת האסטרוגן, לכן הם עשויים להופיע בעיקר בתקופת הפוריות ולהשתפר בהיריון, בהנקה ובמנופאוזה.

נשים סובלות ממיגרנה יותר מגברים (פי שלושה), במיוחד בתקופת הפוריות. אחד מתסמיניה העיקריים של המחלה הוא כאב ראש שעוצמתו בינונית-קשה, לרוב חד-צדדי, פועם והולם, שיכול להימשך ארבע עד 72 שעות. הוא עשוי להופיע בתדירות משתנה ואף להיות כרוני (עם מעל 15 ימי כאב ראש בחודש).

כאב הראש יכול להופיע בכל שעות היום ויתלוו לו תסמינים כגון רגישות מוגברת לאור, לרעש ולריחות, בחילות והקאות, שינויים במצב הרוח ועייפות. ישנם מקרים בהם תופיע לפניו תחושה ששמה אאורה (Aura) – הפרעה בשדה הראייה (הבזקי אור ונקודות שחורות). פעילות גופנית שגרתית, תנועה, או אפילו שיעול והתעטשות עלולים להחמיר את עוצמת כאב הראש.

מדוע נשים סובלות יותר ממיגרנה?

גורם הסיכון העיקרי למיגרנה הוא תורשה כאשר ל-60% מהסובלים ממיגרנה יש הורה שסובל ממנה, ול-80% יש קרוב משפחה מדרגה ראשונה שסובל ממנה, וטריגרים שונים יכולים לעורר אותה. אחד מהם הוא תנודות הורמונליות  ובמיוחד שינויים ברמת ההורמון הנשי אסטרוגן. התנודות ההורמונליות מיוחסות למחזור החודשי, הווסת, אמצעי מניעה הורמונליים, היריון וגיל המעבר, והן עשויות להשפיע מאוד על תדירות התקפי המיגרנה ועוצמתם. שינוי ברמת האסטרוגן – ובעיקר ירידה משמעותית – יכול להוביל להתקפי מיגרנה, גם חריפים. לעומת זאת עלייה ברמת האסטרוגן (למשל בהיריון) והתייצבותה עשויות להפחית את הסיכון למיגרנה. הירידה ברמת האסטרוגן תורמת לירידה ברמת המוליך העצבי סרוטונין – אחד המנגנונים להתפתחות מיגרנה. היכולת של תרופות שמשפיעות על הקולטן לסרוטונין למנוע מיגרנה וסתית מחזקת את ההשערה הזאת.

סרוטונין הוא חומר המשמש לתקשורת בין תאי העצב במוח. בזמן התקף מיגרנה, השינויים בו גורמים לחוסר תפקוד של חלקים במוח ולהתכווצות כלי דם מוחיים. שינויים בזרימת הדם על פני השטח העוטף את המוח הם אחד הגורמים לכאבי הראש המאפיינים מיגרנה.

באופן כללי, רמת אסטרוגן גבוהה יחסית תורמת לשיפור תסמיני המיגרנה ורמה נמוכה שלו עשויה לעורר אותם. בהתאם, מיגרנה אצל נשים שכיחה יותר בגיל הפריון, עשויה להופיע בתדירות גבוהה יותר בימים שלפני הווסת ופוחתת במהלך ההיריון והמנופאוזה – גיל הפסקת הווסת.

מיגרנה וסתית

מחקרים מראים שהסיכוי להתקפי מיגרנה עולה במיוחד במהלך החלון הווסתי – מיומיים לפני הווסת ועד שלושה ימים אחריה (חמישה ימי חלון וסת). שכן, ממש לפני הופעת הווסת חלה ירידה ברמת האסטרוגן.

מחקר שפורסם בפברואר 2021 בכתב העתThe Journal of Head and Face Pain  בחן 203 נשים פוריות, מעל גיל 18. החוקרים אספו מידע שעקב אחר גורמים הקשורים למיגרנה אצלן באמצעות פלטפורמה דיגיטלית. שני המשתנים שנבדקו במיוחד היו: הימים שבהם סבלו ממיגרנה ומצב הווסת שלהן (בתוך חמשת ימי חלון הווסת או מחוץ להם). נמצא כי הסיכוי למיגרנה במהלך החלון הווסתי היה גבוה ב-34% ביחס לשאר הימים. ממצא זה עולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהראו כי הסיכוי למיגרנה עולה בימי חלון הווסת.

כ-60% מהנשים שסובלות ממיגרנה מדווחות כי היא מופיעה בתדירות גבוהה יותר במהלך הווסת. יתר על כן, בהשוואה לכאבי ראש המופיעים בתקופות אחרות במהלך המחזור החודשי, המיגרנה הווסתית חמורה יותר אצל רוב הנשים ועשויה להיות ארוכה ועמידה יותר לטיפול.  

מיגרנה בהיריון

החדשות הטובות הן ש-80%-50% מהנשים שסובלות ממיגרנה, בייחוד ללא אאורה, חוות ירידה בהתקפים ובעוצמתם או אף הפסקה מוחלטת שלהם במהלך ההיריון, ככל הנראה בשל העלייה ברמת האסטרוגן בתקופה זו. טיפול הורמונלי שמחקה את השפעת ההיריון על הגוף נמצא יותר ויותר בשימוש בתוכניות לטיפול במיגרנה, במיוחד לנשים שסובלות ממנה בזמן הווסת. ישנם גם שינויים גופניים, ביוכימיים ורגשיים רבים בהיריון שיכולים לתרום לשיפור המיגרנה, ובהם ייצור מוגבר של אנדורפינים (כימיקלים טבעיים שנמצאים במוח ומשככים כאבים), הרפיית שרירים ושינויים במאזן הסוכר. השיפור בתדירות התקפי המיגרנה וחומרתם נמשך בדרך כלל עד סוף ההיריון. לעתים קרובות השיפור בתדירות התקפי המיגרנה ממשיך גם לאחר הלידה אצל נשים מיניקות. שכן ההנקה משמרת רמת אסטרוגן גבוהה.

יחד עם זאת, מיעוט מהנשים חוות מיגרנה בפעם הראשונה בחייהן במהלך ההיריון ויש כאלו שסובלות מעלייה בתדירות ההתקפים ובעוצמתם בהיריון, במיוחד בשליש הראשון. לרוב מדובר בנשים שיש להן מיגרנה עם אאורה. על נשים אלו ורופאיהן להיות ערניים לתופעות אלו ולחוסר השיפור במיגרנה בהיריון ולקבוע תוכנית טיפול. מחקרים מראים כי כאשר תסמיני המיגרנה מלווים בלחץ דם גבוה, הם עלולים להגביר את הסיכון לרעלת היריון (תסמונת שפוגעת בתפקוד כלי הדם ובזרימת הדם לשליה ולרחם) או לסיבוכים אחרים בכלי הדם.

לסיכום, נשים נמצאות בסיכון מוגבר למיגרנה בשל תנודות הורמונליות  ובעיקר בשל ירידה ברמת האסטרוגן. שכיחות המחלה עולה בתקופת הפוריות ויורדת בגיל המבוגר. אפשרויות הטיפול (מניעתיות, התנהגותיות ותרופתיות) הן רבות – וכל אישה שסובלת ממיגרנה צריכה להכירן.


אין באמור לעיל, במידע או בתשובה כדי להוות בדרך כלשהי, ייעוץ רפואי או אחר כלשהו, המלצה או תחליף לטיפול כלשהו או המלצה למוצר או תכשיר כלשהו. אי לכך, יש לקרוא היטב את עלון המידע הנלווה לכל מוצר ולפנות לרופא לצורך קבלת טיפול או ייעוץ רפואי.

שתפו מאמר זה

כתבות נוספות בנושא

המחלה המגבילה של המערב: כל מה שצריך לדעת על מיגרנה

המחלה המגבילה של המערב: כל מה שצריך לדעת על מיגרנה

בין מניעה להקלה: גישות נפוצות לטיפול במיגרנה

בין מניעה להקלה: גישות נפוצות לטיפול במיגרנה