להרגיש, להתמודד, לקבל: להיות בן משפחה מטפל בחגים

תקופת החגים לא מביאה עמה מצבים חדשים, אלא מעצימה רגשות ותחושות שממילא שם ואולי זו הזדמנות להתייחס אליהם. ליטל לוין ואורן להק מציעים דרכי התמודדות עם הצפת הרגשות שעמה עשוי בן המשפחה המטפל להתמודד בהתקרב חגי תשרי בזמן הקורונה

1 ינו 0001 | זמן קריאה ממוצע: 5 דקות

משהו בחגי תשרי, אולי קרבתה של השנה החדשה או של יום כיפור שיש לו משמעות גדולה גם בחייהם של מי שאינם שומרי מסורת, מביא עמו מחשבות על חשבון נפש, התחלות חדשות, תכנונים לעתיד והרהורים על העבר. כשמוסיפים לזה גם את הניסיון לתאם אירועים ומפגשים משפחתיים, הדינמיקה המשפחתית, חיי היומיום והטיפול בבן משפחה – ובתקופה זו גם את הגבלות הקורונה –מתקבל מתכון להצפה רגשית ולעומס רגשי רב. זה נכון תמיד לגבי חגים, זה עשוי להתעצם בתקופת הקורונה שמביאה עמה לא מעט הגבלות, חששות בריאותיים וכלכליים ואי ודאות.

למעשה, החגים לא מביאים עמם משהו חדש ואינם מעוררים רגשות שלא היו קיימים קודם, אלא מעצימים רגשות ותחושות קיימים שלעיתים אנחנו מתמודדים עמם ולעיתים מנסים "לטאטא" בשל הקושי להרגיש אותם. טווח הרגשות המתעוררים רחב ומגוון וכולל רגשות חיוביים ושליליים, אבל דרך ההתמודדות שלנו עמם תייצר את החוויה האישית ותעצב את הדרך שבה נתמודד עם החגים והאירועים המתקרבים.

לדעת להתמודד עם חוסר ודאות


חוסר ודאות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים ובוודאי מאלה של בן המשפחה המטפל. לכן אחד האתגרים הוא ללמוד להתנהל בתנאים קבועים של חוסר ודאות ולמצוא בתוכם עוגנים. הקורונה, עמה אנחנו לומדים לחיות, מוסיפה על אלמנט חוסר הוודאות ומרחיבה אותו אבל הוא עצמו אינו חדש. דרך התמודדות יעילה עוברת בהבנה שהוא חלק מהחיים וקבלתו ככזה, לפעמים בולט יותר ולפעמים פחות, אבל תמיד שם.

באופן טבעי קשה לנו לקבל את חוסר הוודאות, שמחייב לא מעט גמישות וויתור על תחושת השליטה, דבר שבהחלט מאתגר ועשוי להקשות עלינו. לכאורה, ההצעה לקבל אותו נשמעת פשוטה, אבל זהו תהליך שמתחיל במודעות – בידיעה שחוסר הוודאות נמצא עמנו כעובדת חיים. אפשר להמשיל את חוסר הוודאות לאדם שאנחנו חייבים לשהות איתו תקופה והוא זר מוחלט עבורנו או אפילו מאיים באופן ראשוני. היכרות תהיה דרך טובה להתמודד עם סיטואציה כזו וזה נכון גם לגבי חוסר הוודאות.

החלטה מודעת להתמודד עם השאלות שחוסר הוודאות מעלה היא המקבילה ל"התיידדות". שאלות כמו: מה חוסר הוודאות עושה לי? מה זה עבורי חוסר ודאות? מה קשה לי בו? מה הכי גרוע שיכול לקרות? האם זה קשור לשליטה? לחוסר אונים? מה יקרה בעיניי אם נהיה ספונטניים בחגים? כמה גרוע זה כבר יהיה באמת? הניסיון למצוא תשובות עשוי לגלות לנו שהפחד מחוסר הוודאות הוא אוטומטי, אבל כאשר אנחנו מפרקים ומנתחים אותו לעצמנו, אנחנו מגלים שההתמודדות עמו אפשרית. אולי לא קלה, אבל אפשרית.

ככל שננסה להתרחק מחוסר הוודאות, להדחיק אותו, להתעלם מקיומו ולא ניתן לו את המקום הראוי לו ככל הרגשות, הדברים עשויים לצאת מפרופורציות וליצור מעגל לחצים שמשפיע עלינו ועל הסביבה הקרובה. התמודדות מול שאלות גדולות היא לא פעם קשה יותר מאשר התמודדות עם מספר שאלות קטנות יותר, לכן הפירוק לנושאים מקל. חלוקת הסוגיה עמה אנחנו מתמודדים לסוגיות קטנות תאפשר שליטה גדולה יותר שלנו על הנושא.

זו גם הזדמנות לברר עם עצמנו כיצד אנחנו מרגישים, למשל: כיצד אני רוצה להעביר את החגים? אם הכוונה המקורית היתה לחגוג את החגים במתכונת מורחבת, אפשר בהחלט לקבוע תכנית אלטרנטיבית של מפגש וירטואלי באמצעות אפליקציות שונות (כמו ווטסאפ, סקייפ או זום), אפשר לתאם אירוח של יקירכם שיתחיל קודם לחג, אפשר לחלק את האירוח לכמה מפגשים במהלך החגים, או לקבוע מפגש טנטטיבי באוויר הפתוח. ההמתנה עשויה למרוט עצבים, אבל המחשבה, ההחלטות והעשייה מרככות את הקושי ומרחיבות את טווח הפעולה בתוך אי הוודאות.

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם. 

 

Being a family member takes care of the holidays-2.jpg
לבחור בעצמנו ולא לחכות להחלטות של גורמים חיצוניים זו דרך להחזיר את תחושת השליטה

הקורונה והקושי בתכנון


בחברה הישראלית יש לחגים מקום מיוחד ומקובל לתכנן את החגים מראש - מטלה לא פשוטה גם ללא אילוצים חיצוניים כמו אלה שמעוררת הקורונה. ההנחיות שכוללות ריחוק חברתי והצורך לשמור עוד יותר על אוכלוסיית הגיל השלישי מייצרות מראש קשיים נוספים, בלי קשר להחלטות נוספות שעשויות להתקבל בממשלה לקראת החגים. העובדה שאיננו יודעים למה לצפות לקראת החגים מקשה על התכנון ומורידה את תחושת השליטה. העובדה שההחלטה תלויה בגורמים אחרים פוגעת ביכולת האישית לתכנן ואי הוודאות מביא עמו לחצים נוספים.

כל אחד ואחת בדרך ההתמודדות המתאימה להם יותר. אפשר לחכות להחלטה ולנוע בין לחצים לתקווה, ואפשר גם לאמץ נקודת מבט אחרת שמחזירה את השליטה האישית על התכניות. כלומר, במקום לחכות להחלטת ממשלה תחליטו אתם קודם לכן. למשל ניתן להחליט שהשנה חוגגים אחרת ולהתארגן מראש על תכנית מצומצמת שלא תיפגע גם אם אכן ייושם צעד דרסטי כמו סגר. אפשרות נוספת היא לתכנן שתי תכניות, האחת למצב בו לא ישתנו התקנות והשנייה למצב בו יוחמרו התקנות או יוארכו. הנקודה היא העברת משקל הכובד של ההחלטה ומזעור התלות בגורמים חיצוניים עליהם אין לנו שליטה. זה שינוי קטן בנקודת המבט שיוצר שינוי גדול בתחושת השליטה האישית, מצמצם לחצים ומחזיר אלינו את היוזמה.

Being a family member takes care of the holidays-3.jpg
חג במתכונת מצומצמת הוא גם הזדמנות למנוחה והקלה

המציאות לא תמיד מתאימה לתכניות


אמנם ייתכן שהחג ייראה אחרת ממה שהיינו רוצים, אבל זה לא בהכרח רע. זה טבעי שאנחנו רוצים שדברים ייראו כמו שאנחנו מכירים אותם, למשל שכולם יהיו יחד בחגים, אבל שינוי יכול להיות טוב  והוא תלוי בדרך בה אנחנו מקבלים את הדברים והמשקל שאנחנו נותנים להם.

ההבנה שלא תמיד יש לנו שליטה על הדברים וההכרה שהמציאות משתנה ודינמית, מחייבות אותנו להצטייד בגמישות ובעצם גם בחמלה כלפי עצמנו וכלפי שינויים. יש חשיבות גדולה ליכולת שלנו להתגמש עם המציאות, משום שנוקשות גורמת לנו להתערער עם כל שינוי בעוד שגמישות מאפשרת לנו לכייל מחדש את נקודת שיווי המשקל הפנימי. הניסיון להסתגל למציאות מזכיר לנו תמיד ששינוי, גם אם הוא רחוק מהקרקע המוכרת, אינו סוף העולם, אלא רק שינוי ויש בכוחנו את היכולת להתמודד עמו. ובחזרה לחגים - גם אם השנה החג יהיה שונה, זו רק שנה אחת מתוך כל שנות חיינו, כך שגם אם היא שונה - זה בסדר.

בלי רגשות אשם


החגים מביאים עמם משפחתיות אינטנסיבית שבהחלט יכולה להעצים תחושות קיימות, גם אם רדומות. דרך טובה לנצל את הפנאי היחסי שמביאים החגים היא בבירור עצמי של התחושות והרגשות האלה שביומיום אנחנו משקיעים אנרגיות עצומות רק כדי להתעלם מהם. השינוי שמביאה עמה הקורונה הוא הזדמנות מחודשת לבדוק את הגבולות של עצמנו גם ביחס לתפקיד שלנו כבני משפחה מטפלים, וביחס לפער, אם קיים, בין איפה שאנחנו נמצאים ואיפה שהיינו רוצים להיות. השינויים האלה שעוברים עלינו בהחלט מצריכים גם זמן לעבד את המקום הרגשי שלנו וזה זמן טוב להתייחס אליהם.

בתוך כל אלה עשויים לעלות גם רגשות כמו אכזבה מהמרחק בחג, וגם תחושות כמו הקלה שלא ניתן לחגוג חג גדול ומשפחתי. כל אחד מהרגשות הוא לגיטימי וטבעי אך לעיתים מביא עמו גם תחושת אשם. יהיה טוב אם נדע להזכיר לעצמנו שבסופו של דבר אנחנו אנושיים וגם אנחנו ראויים לחמלה ולמנוחה. כמה טוב להזכיר לעצמנו את זה דווקא בתקופת החגים.

שיהיו חגים שמחים וטובים.

אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, אין לראות בתוכן זה כל המלצה שהיא לפנייה ישירה למומחה כזה או אחר ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם

כתבות נוספות בנושא