כשההורה המבוגר סובל מפחדים

באופן טבעי קל יותר לדבר על חצי הכוס המלאה: הנחת, הסיפוק וחכמת החיים, אולם הזקנה מביאה עמה גם חששות ופחדים. ליטל לוין, פסיכולוגית רפואית, מציעה להתייחס גם אליהם ומסבירה מדוע

1 ינו 0001 | זמן קריאה ממוצע: 2 דקות

לצד הנחת, הסיפוק והפרספקטיבה שמביאות עימן ההתבגרות וההזדקנות, קיימים גם חששות רבים, קשיים, וגם חרדות. החרדות העשויות להופיע אצל ההורה המבוגר טבעיות וכמוהן גם הקושי שלנו לסייע להם לדבר על הנושא הוא טבעי.

מהי בעצם חרדה?

חרדה היא תחושה לא נעימה, המלווה לרוב בסימפטומים גופניים כמו דפיקות לב מואצות, יובש בפה, זיעה קרה ותחושת חולשה. מכיוון שאלו תסמינים שיכולים להעיד על מגוון בעיות רפואיות, ראשית יש לשלול בעיה רפואית אורגנית, לפני שמייחסים זאת לחרדה. כלומר הצעד הראשון הוא פניה לרופא המטפל כדי לבחון אם המקור הוא רפואי ואם כן כיצד יש לטפל.

חרדה מופיעה כביכול ללא סיבה ברורה. עם זאת, גישות שונות רואות חרדה ככזו שבדרך כלל תחתיה מונחים רגשות אחרים. ישנם רגשות שלא קיבלו את המקום הראוי להם או שאינם מסוגלים להיות מורגשים ובמקומם מופיעה החרדה.

לכן יש להתייחס לפחדים שמביאה איתה ההזדקנות.

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם.


הזקנה מביאה עימה לא מעט חששות ופחדים שדורשים התייחסות  

הפחדים שבהזדקנות

הפחדים הנפוצים שאנשים מבוגרים חווים הם פחד לאבד יכולות או תפקודים, פחד מבדידות, פחד מכאב, הפחד להיות לנטל וכמובן פחד מהמוות. הפחדים עשויים להשתנות מאדם לאדם, באופיים ובעוצמתם, הם טבעיים ואנושיים וסביר שיופיעו בשלבים כאלה ואחרים של החיים. אבל, לא תמיד יש מקום לפחדים הללו. בין אם בגלל הסביבה שמתקשה להתמודד או להכיל אותם ובין אם בשל תפיסות של האדם עצמו, כמו למשל: "אסור לי לפחד", או "אם אני מפחדת אני חלשה", או "אם אני אתן לעצמי להרגיש את הפחד הזה הוא ישתלט עליי" ועוד כאלה מחשבות ותפיסות.

אלא שהעניין עם פחד, כמו גם עם רגשות אחרים, הוא שבניגוד לתפיסה הרווחת - ככל שאנחנו נותנים לו יותר מקום הוא פחות דורש מאיתנו, פחות "נתקע". ככל שננסה לבטל או להפסיק אותו הוא ידרוש את מקומו ואם לא יצליח יופיע באופן אחר, למשל כחרדה.


מומלץ לתת לגיטימציה, אמפתיה ומקום לקושי 

אז מה עושים?


מדברים על זה. נותנים מקום והרבה לגיטימציה ואמפתיה לפחדים הללו או לכל רגש אחר שאולי עולה ולא מקבל מקום.

בנוסף, אפשר גם לעבוד עם הסימפטומים הגופניים של החרדה כדי להעניק הקלה רגעית, למשל באמצעות נשימות איטיות, הרפיית שרירים, תרגול דמיון מודרך ועוד, בהתאם למה שמתאים להורה. במידה והסימפטומים חמורים ואינם משתנים כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגע לאפשרויות כמו טיפול תרופתי.

אך כל אלה אינם מחליפים את הצורך בהבעת ועיבוד הרגשות, החששות והפחדים איתם ההורה מתמודד. זה נשמע פשוט אבל לפעמים לא קל לבן המשפחה לשמוע כמה האדם היקר לו מפחד למות או להיות עליו לנטל. על אף שיש ערך עצום לכך שהשיח הזה יכול להתנהל בין בני משפחה, במידה ואתם חווים קושי, תמיד אפשר לפנות לאיש או אשת מקצוע שידברו הם עם ההורה או בן המשפחה החולה.

מה שבטוח הוא שהחרדה היא לא אויב שתוקף אותנו ויש להיפטר ממנו, היא מנגנון התראה שנועד לסמן לנו שמשהו קורה שם בפנים בתוך הנפש שלנו וכדאי להקשיב פנימה למה שמתרחש שם. אם נעשה זאת נוכל להיטיב את המצב, גם עבור בן המשפחה וגם עבורנו – המטפלים. 

 

רוצים להכיר את המומחים שלנו? פה תוכלו לקרוא עליהם יותר

 

אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, אין לראות בתוכן זה כל המלצה שהיא לפנייה ישירה למומחה כזה או אחר ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם

כתבות נוספות בנושא