קושיה חמישית

תקופות החגים נוטות להציף רגשית, הטיפול בהורה והיפוך התפקידים עשויים להעצים את האתגר והמורכבות. מיכל גולדברג עם טיפים שנועדו לסייע לעבור את הפסח בטוב

1 ינו 0001 | זמן קריאה ממוצע: 4 דקות

ליל הסדר המתקרב, כמו חגים אחרים, מעורר התרגשות ותכונה שקשורות למשפחה, למסורות משפחתיות ולתחושת "ביחד". זו תקופה שלא פעם מעוררת לחצים רק מעצם היותה ולעיתים מהווה גורם מאיץ לקשיים, או סכסוכים, משפחתיים שכבר היו ברקע. כשעל כל אלה נוספת התמודדות עם מחלה, או אבדן עצמאות של הורים, או של אחד ההורים, תקופת טרום החג עשויה להעצים קשיים רגשיים, פיזיים ומשפחתיים.

אין מתכון לשאלה "איך ניתן כבן משפחה מטפל לעבור את תקופת החגים בצורה נעימה וקלה ככל האפשר?". אבל יש חשיבות לדרכי ההתמודדות עם הקושי ולמרות אווירת הניקיונות שבאוויר מיותר לטאטא אותו. בעיניי יש לקחת מפסח את תחושת ההתחדשות, ההתאווררות וההתרעננות ולנסות לעשות זאת גם בתפקידנו כבני משפחה מטפלים.

פסח כהזדמנות להתחדשות

לאורך תקופת הטיפול בבן המשפחה, לעיתים בלי שנרגיש, מצטברים כעסים ותחושות קשות שאנחנו נוטים להתעלם מהם. פסח המתקרב הוא הזדמנות להזכיר לעצמנו שמותר ואנושי להרגיש כך ויותר מזה – שחשוב שנאוורר אותם. אין צורך להשקיע אנרגיה מיותרת בהדחקת הרגשות ומוטב להכיר בהם, להתמודד עמם או לעזור להם להתפוגג, ולו לצורך חידוש הכוחות. ברוח החג והנדיבות, אני מזכירה לעצמי ולבני המשפחה שפונים אליי, את חשיבות הנדיבות, החמלה והסבלנות לעצמי ולסביבה ואת חשיבות ההפסקה. לכן, אם מתעורר צורך בחופש אני מציעה לחלק מטלות בין בני משפחה, חברים ומקורבים ולדאוג באופן אקטיבי לייצר חופשה בהתאם ליכולת ולמצוא את הדרך לנוח ולהתאוורר.

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם.



המפתח הוא תמיכה והקשבה לכל הצדדים 

הבסיס לכל התמודדות, בוודאי גם בתקופת החגים, הוא תמיכה והיכולת לפנות לעזרה. באופן טבעי בתקופות עמוסות אנחנו נוטים להיסגר, להתמודד לבד עם הקושי ולא לשתף, אולם זו הוצאת אנרגיה מיותרת המעודדת שחיקה. ההצפה של רגשות קשים, הבלבול והקושי מסמנים לנו שיש צורך בעזרה. פניה והתייעצות עם קרובי משפחה, חברים, בני משפחה מטפלים אחרים, יועצות בהתנדבות, למשל בעמותת Caregivers ישראל, או אנשי מקצוע. בעצם השיחה והדיבור על הקושי יש הקלה וגם הזדמנות לסייע במציאת פתרונות או בחיפוש אחריהם.

הקושיה החמישית – מה נשתנה הלילה הזה? אני במטפל בהורה

הטיפול בהורה משנה המון סדרים בשגרה והחגים בכל פעם מייצרים ערעור של שגרה שכמעט כבר ניתן להתרגל אליה כמטפל, גם אם למעשה אין שגרה בכלל. התקרבותו של החג מציבה אתגרים והתמודדויות חדשות בתוך תקופה עמוסה ממילא. הקושי אינו קיים רק אצלנו כמטפלים, הוא נובע מהיפוך התפקידים בין ההורה ובינינו וגם מהקשיים שיש ליקירנו, שלעיתים מובעים ולעיתים לא וחשוב שנשים אליהם לב.

מה נשתנה? שההורה אומר "איני מעוניין"

לא פעם, לפני חגים, מספרים בני משפחה מטפלים שההורה מתנגד להשתתף בערב החג. במקרים כאלה יש לנשום עמוק ולזכור שזה לא סוף העולם וגם לא סוף פסוק. סיבות הסירוב שונות ולכן יש לנסות לברר בעדינות מה מקורן. למרות החשיבות הרבה שאנחנו נותנים להשתתפות ההורה, חשוב לשמוע ולנסות להתאים לרצונו, לא לבטל אותו ובעיקר לנסות להתגמש.

בהתאם לסיטואציה ניתן:

  • לבדוק מה יוכל לאפשר את השתתפות ההורה
  • לבדוק עם ההורה האם יש דרך לאפשר בכל זאת את ההשתתפות
  • להציע לו תפקיד בליל הסדר, או להפך לאפשר לן פשוט להיות שם, ללא תפקיד
  • לקבל את העובדה שלא מתאים לו ויגרם יותר נזק מתועלת אם ישתתף באירוע בניגוד לרצונו



האופן שבו אנו תופסים את המצב משפיע מהותית על יכולתנו לבצע את תפקידנו באופן מיטבי 

מה נשתנה? שההורה רוצה להשתתף אך יש מגבלות פיזיות

לעיתים הבעיה בהשתתפות ההורה נעוצה במגבלות פיזיות או טכניות, למשל קושי לצרף כיסא גלגלים ליד שולחן החג, קושי בהגעה, בעיות ניידות ועוד. אין פתרון קסמים במצב הזה אולם יש מקום ליצירתיות. פתרונות יכולים לכלול: העברת שולחן הסדר לחדר אחר בבית, העברת הסדר לבית מארח אחר בו ההורה יכול גם ללון, ויתור על הגשה ליד השולחן ובמקומו הגשה בסגנון "בופה".

מה נשתנה? שהפעם הכל עוד הרבה יותר קשה

התחושה המאמללת של "עבדים אנחנו" לפעמים מורגשת במלוא כוחה לפני הפסח. ההתארגנות המטלות הופכות את החג מהנאה לעבודה קשה רצופה "מוקשים" רגשיים, פיזיים ואפילו כלכליים. הדרכים להתמודד שונות, אני מציעה שתיים לדוגמא:

חלוקה בנטל – פסח אינו מטלה של אדם אחד, חלוקת תפקידים בין בני המשפחה השונים חיונית, משפיעה לטובה על תחושת "ביחד" והזדמנות לגיבוש.

חשיבה חיובית – מספר המשימות לא יקטן אבל האופן בו אנו מתמודדים איתן בהחלט מסייע. שינוי חשיבה לחשיבה חיובית מאפשר לראות את ההצלחות, לשמוח ולפעול באופן מיטבי. אם נזכור ש"לתת זה לקבל", נוכל ליהנות מהתהליך.

מה נשתנה? שההורה הזדקן ולא נמצא במיטבו

לעיתים מצבו הקוגניטיבי או הפיזי של ההורה מדרדר מהותית, אבל למרות הקושי חשוב לזכור שהערכים שלנו נמדדים בדיוק במקומות של קושי. אמנם נכון, לא נעים לראות אנשים חולים ואולי לא נעים "שהילדים יראו את סבא/סבתא במצב הנוכחי" ובטח ש"כדאי לזכור אותו כפי שהיה ולא במצבו כיום", אבל זה המצב וזה חלק מהחיים וההורה גם בזקנתו הוא חלק בלתי נפרד מהמעגל המשפחתי שנועד להיות חזק דיו להכיל את כולם. למרות הקושי זהו שיעור חשוב לחיים עבור כל דורות המשפחה וחלק בלתי נפרד ממעגל החיים והמשפחתיות.

מה נשתנה? שהמציאות השתנתה

החגים לא פעם מהווים פרץ נוסטלגי שאני מכנה "כך היינו". לא פעם ההשוואה בין אז לעכשיו היא בלתי נמנעת ועלולה ליצור קושי. במידה רבה זהו סוג של אבל על העבר, שנתפס כטוב יותר מהמציאות. יש לא מעט דרכים להתמודד עם זה, למשל: לאפשר נוכחות ודגש לתקופות הטובות של המשפחה, לדוגמא על ידי הכנת מצגת, הכנת הגדה משפחתית, הכנת הצגה על המשפחה עם הילדים/נכדים, הכנת ארוחה מסורתית ועוד. חלק משמעותי מההתמודדות זו ההבנה שזה מה שיש עכשיו וגם במצב הנוכחי ניתן לשמוח ולמצוא אופטימיות.

שיהיה חג שמח!

אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, אין לראות בתוכן זה כל המלצה שהיא לפנייה ישירה למומחה כזה או אחר ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו איתנו קשר

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם

כתבות נוספות בנושא