קשר בין אחים המטפלים בהורה מבוגר

השינוי בתפקיד ההורים יוצר לא פעם שינויים בתקשורת בין האחים, בעיקר במצבים בהם רק אחד מהם לוקח על עצמו את תפקיד בן המשפחה המטפל. נועם ליפשיץ-טילינגר, גרונטולוג מעמותת Caregivers ישראל, מסביר מדוע זה קורה ומה כדאי לזכור כדי לשפר את התקשורת ולהיטיב עם הטיפול בהורה

זמן קריאה ממוצע: 4 דקות

באופן טבעי, כשאדם מבוגר זקוק לעזרה בתפקודי היומיום, אם עקב משבר (למשל פציעה) ואם בשל מחלה או טיפול מתמשך, נערכים ילדיו לקחת חלק בטיפול בו. במידה ובת הזוג או בן הזוג של האדם המבוגר עדיין בחיים ובתפקוד טוב, היא או הוא יהיו המטפל העיקרי. בהעדר בן או בת זוג, לרוב אחד מילדיו ייקח את תפקיד בן/בת המשפחה המטפל/ת העיקרי/ת על עצמו (מכאן ואילך אעבור ללשון נקבה מטעמיי נוחות בלבד).

על פניו, הגיוני שכל האחים יישאו בתפקיד באופן שווה, אולם כמעט בכל משפחה ניתן לראות שיש ילד אחד שלוקח על עצמו אחריות גדולה יותר מאחיו בסיטואציה של טיפול בהורה מבוגר. סטטיסטית מרבית הסיכויים שזו תהיה אחת הבנות, ובדרך כלל הבכורה. עם זאת, השוני בתפקידים המשפחתיים בשנים האחרונות מביאים לתפקיד הזה גם גברים וגם ילדים שאינם בכורים. השינוי בתפקידים בתוך המשפחה מייצר לא פעם גם שינויים בתקשורת.

מדוע נוצר המצב הזה ומה בין זה לבין תקשורת בין אחים?

השינוי במצב נובע מהעובדה שההורה המבוגר, שעד לנקודה מסוימת תפקד היטב, משנה את תפקידו. במובן מסוים, הוא לא אחראי יותר על ילדיו, אלא זקוק לעזרתם, כך שמתרחש היפוך תפקידים, והילדים הופכים לאחראיים. ייתכן והתפקידים יחזרו להיות כפי שהיו מקודם, במידה וההורה המבוגר יחלים, אולם ייתכן ולא, והשינוי הזה משפיע על כולם. מצב ההורה מביא לשינוי בתפקיד ועמו משתנה תפקידם של כל בני המשפחה, מי פחות ומי יותר, וגם התקשורת בין בני המשפחה.

מפה והלאה, התפקידים של האחים נקבעים לפי כמה פרמטרים: היכולת הרגשית, היכולת הפרקטית, הפניות היומיומית וטיב ואופי היחסים בין הילד להורה המבוגר, ובין האחים עצמם. כל אחד מהם מביא לסיטואציה החדשה את כל מה שצבר עד כה, לטוב ולרע. וכך, אחים שונים משתבצים באופן טבעי בתפקידים מסוימים אשר מתאימים להם יותר מאחרים.

 


לנסות לשבץ כל ילד בהתאם למה שהכי מתאים לו 

עם מה מתמודדת אחות שהופכת למטפלת העיקרית?

תפקיד בת המשפחה המטפלת תובעני ונוסף על שגרת החיים, כלומר לטיפול בילדים ותחזוקת מערכת יחסים זוגית וקריירה, אתגרים לא פשוטים בפני עצמם. זה יוצר תחושה מוצדקת של עומס רב, שאינו מנותק מלחצים, קשיים רגשיים, אי וודאות ושינויים בסדרי העדיפויות ולעיתים באורחות החיים. לאורך תקופה, מילוי כל התפקידים המצופים מבת המשפחה המטפלת העיקרית יכול בקלות להוביל לשחיקה, תחושת "בדידות בתפקיד" והתשה רגשית, פיזית ונפשית.

הבעיה מתחילה, שבניגוד למצופה, בת המשפחה המטפלת לרוב תשדר "עניינים כרגיל" והתשובה השכיחה של בני משפחה מטפלים לשאלה "מה שלומך?" תהיה "בסדר" ו"אין צורך בעזרה". אולם היום ידוע וברור שתפקיד בת המשפחה המטפלת הוא למעשה כרטיס כניסה למועדון קבוצת סיכון, כלומר בהחלט יש לו מחיר בכל תחומי החיים.

כאן נכנסת לפעולה מערכת התקשורת האחאית, כלומר בין האחים והאחיות, והיא דורשת שיתוף, רגישות והקשבה גדולים מאשר אי פעם. כאשר יש בסיס קודם לזה, תקשורת טובה בין האחים עשויה להביא להתגייסות טבעית לעזרה, שהרי אחים (לפחות תיאורטית) הם רשת תמיכה טבעית. אם אין בסיס קודם, או אם התקשורת הייתה מבוססת תיווך הורי, לא תמיד ניתן יהיה לייצר את התקשורת בלי רצון משותף של כל הצדדים.

הפתרון? פתיחת ערוצי תקשורת

אין, כמובן, מתכון קבוע לנושא מורכב זה. כל משפחה מורכבת מאנשים שונים ומדינמיקה שונה. בסופו של דבר, בת המשפחה המטפלת צריכה להכיר בצורך בעזרה, כל עזרה, העיקר לא להישאר לבד מול כל המשימות. לכן, אם אין אפשרות לקבל באופן טבעי עזרה מהאחים יש להיעזר באנשי מקצוע (גרונטולוג, עו"ס ברווחה העירונית, עו"ס בקופת חולים, פסיכולוגים או מטפלים אחרים), להתייעץ עם רופא המשפחה, לשוחח עם חברים קרובים, או שכנים ולקרוא חומרים באינטרנט. ואולי חשוב מכל - למצוא זמן להפסקות, שגרת עבודה, זוגיות והורות נכונה לצד הטיפול בהורה.

עם זאת, ויתור מראש על גזרת האחים הוא לא בהכרח הדרך הנכונה גם במצבים בהם התקשורת בין האחים לקויה. לא פעם הנטייה של בת המשפחה המטפלת תהיה לעשות הכל לבד, אך ידוע כי בטווח הארוך זו טעות. לכן כדאי לנסות לקיים שיחה משפחתית, לפחות של כל האחים, לדבר על המצב, לשים דגש על צרכי ההורה המבוגר אך לא במנותק מיכולותיה של בת המשפחה המטפלת, ולחלק תפקידים. הדרך לעשות את זה היא ממש כמו בישיבה בעבודה או בהכנה של רשימת קניות – לפרוס משימות ולחלק תחומי אחריות בהתאם ליכולות של כל אחד מהאחים. זה לא קל לשבת לשיחה כזו, ולעיתים קרובות יש צורך באיש מקצוע או חבר קרוב שינהל אותה.

אתם לא לבד. הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם.

 


תקשורת טובה תביא למילוי תפקיד של כל ילד ולשיפור הטיפול בהורה 

תקשורת בין אחים והקשר לטיפול בהורה

בכל הקשור לטיפול בהורה המבוגר, התקשורת בין האחים חשובה. במידה רבה, תקשורת טובה תוביל לטיפול טוב בהורה המבוגר, ולהיפך. אם כל אחד מהילדים נוטל תפקיד זה מאפשר לא רק  יותר הפסקות לבת המשפחה המטפלת העיקרית, אלא גם טיפול טוב ומקיף יותר בהורה. לדוגמה: אם אחד הילדים פנוי יותר בשעות הבוקר, עדיף שיתרום את חלקו בשעות אלה, כי רוב האנשים נמצאים בעבודה. אם ילד אחר לא מבין כלום בבירוקרטיה, עדיף שלא ייקח על עצמו תפקיד שכולל בתוכו בירוקרטיה. ואם ילד נוסף מרגיש בנוח לעזור להורה המוגבל פיסית בטיפול אינטימי, וההורה מרגיש איתו בנוח, עדיף שייקח על עצמו את התפקיד הזה (אם כי בטווח הארוך עדיף להעביר את התפקיד הזה לידי מטפל מקצועי).

עצם הטיפול בהורה המבוגר וההבנה שאינו בריא כבעבר, "מוציא" מכל ילד משהו אחר. במקום להישאר כל אחד עם תחושותיו, עדיף לשתף. כך ירד העומס היחסי מכל אחד מהילדים, ולצד זה, תיקרה הזדמנות לקרבה מחודשת, בין הילדים עצמם וביניהם להורה המבוגר.

אתר זה נועד לסייע, להקל ולהנגיש חלק מהמידע הרב הנצבר ברשותנו, בין היתר בהסתמך על מידע שהועבר לידינו על ידי ארגון Caregivers Israel  ו/או פורסם על ידי  רשויות ציבוריות שונות. אין בתוכן לעיל להוות ייעוץ משפטי או אחר, ואין להסתמך על התוכן ללא ייעוץ מתאים.  המידע הוא כללי ועלול לא לשקף באופן מלא ו/או עדכני את הרגולציה, התקנון והנהלים הרלוונטיים. החברה תפעל לעדכן את המידע המוצג באתר זה ככל שהעדכונים יובאו לידיעתה.

במידה ומצאת כי התוכן ו/או חלק ממנו אינו מדויק או מטעה, אנא צרו  איתנו קשר

הצטרפו אלינו לקהילת "דואגים למטפלים" בפייסבוק, אנחנו מחכים לכם

כתבות נוספות בנושא